טיפים לעבודה עם ילדים והורים

Posted by on דצמ 15, 2013 in פסיכותרפיה הוליסטית | 0 comments

אין כללים מובנים ( במסגרת ההכשרה של מרכז באך) לעבודת המטפל בתמציות פרחי באך בבואו לעבוד עם ילדים. אין דומה ילד למשנהו, דינאמיקה משפחתית אחת לאחרת, ומידת המוכנות למעורבות של ההורים משתנה ממקרה למקרה. . דבר אחד ויחידי ברור:מטרת העבודה היא להגיע ולהכיר את נבכי נשמתו של הילד, לזהות את המקומות הלא מאוזנים הזקוקים לטיפול, ולהתאים את התמציות הנכונות. כדי לממש מטרות אלו – בעיני, " כל האמצעים כשרים"! על מטפל באך להיות יצירתי בגישה שלו עם כל ילד והוריו כדי ליצור את הקשר והמרחב הטיפולי האופטימלי שיביאו לפתיחות, שיתוף, ומעורבות פעילה בתהליך. גילאים שונים דורשים גישה שונה שמתבטאת בשימוש בשפה, שימוש בעזרי משחק ואינטנסיביות שונה של מפגשים. ואם צריך, לדוגמא: כמו עם ילד בן 7 שעבדתי – לעסוק במו"מ שכלל הסכמים של 1/4 שעה משחק משותף בכדורגל, כדי אח"כ לקבל 1/2 שעת שיחה ערנית ומעורבת….הרי גם זה כלול, מבחינתי, במסגרת התפקיד! כמו גם לשחק במשחקי חברה ויצירה, לעבוד עם קלפי השלכה או ציורים או אף הליכה משותפת בשכונה כדי להגיע להתקרבות ושיחה, שבאמצעותה אנו עושים את עבודת האבחון והתמיכה שלנו.

אספתי כמה עצות וטיפים מהניסיון שלי, כדי שיהוו בסיס ותוספות לרעיונות היצירתיים שלכם:

  1. כדאי להיפגש עם ההורים בלבד לפני שפוגשים את הילד. (עם מתבגרים – אני נוהגת לערוך פגישה ראשונה משותפת). מטרת הפגישה היא איסוף מידע נרחב על הילד: על הבעיה, רקע רפואי, המשפחה והיסטורית חיים. במהלך פגישה זו יש לשתף וליידע את ההורים ברקע של שיטת הריפוי, איך עובדות תמציות פרחי באך, ולפרוס בפניהם צפי של תהליך הטיפול. רק אז – כשיש בידיהם מידע מלא להגיע עימם ל"הסכם עבודה" – לאחר תיאום ציפיות וקביעת מסגרת המפגשים והתשלום. מפאת אורכה ומורכבותה של פגישה שכזו –לדעתי, אין לעשות אותה עם הילד, אלא לזמן אותו למפגש הבא – שאז כל מעינו של המטפל נתון להיכרות ויצירת הקשר עם הילד.

  2. יש לאפשר לילד (בכל הגילאים) לבחור האם רצונו לקיים את המפגשים בנוכחות ההורים. אני נוהגת מדי פעם להציע ולהמליץ לילד על האפשרות של מפגש ללא נוכחות ההורים בחדר, אך אני מכבדת את הקצב האישי של כל ילד, ומצאתי שהמקום המאפשר הזה, הוא חלק מיצירת קשר של אמון שמהר מאוד מביא את הילדים לרצות להיפגש עימי ביחידות.

  3. רצוי להכיר את שני ההורים כדי לקבל תמונת מצב רחבה יותר על הרקע של הילד ועל הדינאמיקה המשפחתית. אני נוהגת להמליץ שכל הורה יהיה נוכח במפגש עם הילד לפחות פעם אחת. כך, אני יכולה להתרשם מהתקשורת ביניהם, וגם ליצור קשר עם ההורים – שמאוד תורם למוטיבציה שלהם, למעורבות ולהבנה שלהם את תהליך הטיפול.

  4. מסגרת העבודה עם ילדים היא אינטנסיבית יותר, לדעתי, מאשר עם מבוגרים, ודורשת מפגשים לעיתים קרובות יותר, כדי ליצור מסגרת תומכת יציבה וקרובה (דבר שאי אפשר לעשות עם ילד במפגשים של אחת ל – 3 שבועות!). יש להיפגש, לדעתי, אחת לשבוע שבועיים עם הילד, להיות זמינה לו בטלפון או באי מייל, ולהיות "דמות משמעותית נוכחת" בתקופת הטיפול.

  5. במסגרת תהליכי התמיכה בילד, כדאי לעודד אותו להביא אל המפגשים חומרים מעניינים מעולם התוכן שלו. כגון: להביא מזכרות מעניינות מטיולים או מאוספים שלו – כדי שידבר על תחביביו, משחק או ספר שבמיוחד אהוב עליו – כדי לקרב אותו אל הצדדים החזקים שבו ואל מושאי ההערצה שלו, עבודת יצירה שהוא גאה בה – כדי שיוכל לבטא את יכולותיו ועוד. לעיתים, אני אף נוהגת ליצור, בהסכמת הילד, משימות לבית שיגרמו לילד השקעת עבודה וזמן מכוונת בנושאים שמעניינים אותו

( וחלק מהתהליך הוא לגלות יחד איתו תחומי עניין חדשים במהלך מפגשי הטיפול). דברים אלו – תורמים לאיזון היכולות החיוביות מול העיסוק בקשיים ובמגבלות שהביאו את הילד אל המפגש הטיפולי, ומאפשרים לילד להיות גאה ומחובר גם אל הצד ה"יכול" שלו , ולא רק אל "המתקשה".

דבר זה תואם את הפילוסופיה של דר באך שדיבר על כך שכמטפלים עלינו:

" "TO DEVELOP THE OPPOSING VIRTUES – לפתח את "המעלות הנגדיות" : לחזק את הצד החיובי של החסרים והקשיים. להוביל את המטופל שלנו אל מיצוי הפוטנציאל החיובי שבו שהיא "המעלה הנגדית" למקום השלילי והלא מאוזן בתוכו. (וזהו הרי הטווח הקיים גם בפוטנציאל המלא של כל תמצית באך: בלא מאוזן ובמאוזן שלה).

  1. יש לשוחח עם הילד – מגיל 5-6 ואילך, על התמציות שברצוננו לתת לו. להסביר עבור מה כל תמצית ולקבל את הסכמתו לכך. יש להתאים את ההסבר לגיל ויכולת ההבנה של הילד, אך אין צורך "להתיילד": מצאתי שילדים מבינים היטב כשהדבר מקושר בדוגמאות אל הדברים שקורים בחייהם. לדוגמא: לילד בגיל הגן שנזקק

ל IMPATIENCE בגלל חוסר סבלנות ופתיל קצר, הסברתי: " נכון שקשה לך לשבת בגן ולגמור את הציורים שאתה כל כך אוהב לצייר, ונכון שלפעמים "בורח לך" רוגז על ילדים שרק קצת נוגעים בך בלי כוונה – ואתה לא ממש מתכוון, אבל קשה לך להתאפק, נכון?" .."אז אתן לך תמצית שתעזור לך להיות עם יותר סבלנות, שיהיה יותר קל לשבת עוד קצת זמן כדי לגמור את הציור וגם לא להתרגז כל כך מהר וככה הילדים יהיו שוב חברים שלך…" והילד , כמובן, הסכים …והמשובים מהגננות, לאחר זמן קצר, הראו כי הוא נעזר יפה מאוד בתמצית.

  1. לקיחת התמציות בבית היא באחריות משותפת של הילד וההורים (בהתאם לגיל הילד). יש לארגן במפגש הראשון את חלוקת האחריות. למשל: אחריות האמא לתת בארוחת הבוקר ולשים בבקבוק השתייה של הגן/בית הספר, והילד אחראי לקחת כמה פעמים (שיזכור..) אחרי הצהריים, או הילד מבקש שההורים רק יזכירו לו בערב – אך הוא ייקח בעצמו, וכו'. במפגשים הבאים יש לוודא את לקיחת התמציות ולקיחת האחריות שוב ושוב, ולעזור למשפחה בהתארגנות, לתת פתרונות של תזכורות (שלטים בכל הבית, פתק על המקרר, תזכורת בפלפון של הילד וכו') כך שזה יפעל בצורה טובה. גם זה, לדעתי, חלק מתפקידו הנוסף של מטפל באך בילדים: לעזור להתנהלות של הטיפול גם בבית.

  2. בטיפול בתינוקות ופעוטות, התהליך נעשה עם ההורים. יש לראות במפגש הראשון את הילד, ומדי כמה מפגשים שוב, כדי להתרשם משינויים גופניים, שפת הגוף התנהגות וכו'- אך אין זה הכרחי לראות אותו בכל מפגש.

  3. לעיתים קרובות, יש להציע אף להורים לקחת תמציות – בעקבות קשיים שלהם מול הבעיה/מחלה של הילד, או התנהלות לא מאוזנת שלהם שגורמת קשיים לילד. כדאי

להציע ולוודא כבר במפגש הראשון, שההורים מוכנים להיות חלק בתהליך, אך לא "ללחוץ" גם אם אנו מזהים את ההורים כ"גורם הבעיה". עבודה משולבת של תמציות לילד ולהורים יכולה ליצור תהליכים מהירים שלח שינוי וריפוי. לדוגמא: פעוט בן 3 שתהליכי ההשכבה בערבים היו מלווים בסצנות של בכי קורע לב וניסיונות להאריך את זמן ופעילויות ההשכבה, והתעורר כל לילה ובא אל מיטת ההורים, למרות ניסיונות חוזרים, של ההורים לשים לזה סוף. הפעוט קבל את תמצית ה CHICORY שעוסקת במאניפולציות של "תשומת לב" , ואילו ההורים קבלו CENTAURY כדי שיוכלו "לומר לא"…להציב לו גבולות ברורים וגם לעמוד בהם. תוך שבועיים הילד הפסיק להתעורר בלילות והשכבת הערב עברה בנעימים.

  1. כשעובדים עם מחלות ילדים, יש לקחת בחשבון גם את האופי האישי של כל ילד (TYPE REMEDY ) ולא רק את מאפייני המחלה. כל ילד מתמודד אחרת עם אותה המחלה, ואופן ההתמודדות מכוון אותנו אל התמצית האישית המתאימה לו.

לדוגמא: ילד החולה בדלקות גרון חוזרות: יקבל WALNUT CRAB APPLE OLIVE CENTAURY להתמודדות עם המחלה אך טיפוסים שונים יתמודדו רגשית אחרת עם המחלה – ולכן יקבלו בנוסף, תמצית שונה: ילד שמאבד כל פעם את הסבלנות כשהוא חולה – יקבל IMPATIENCE. ילד שנעשה כל פעם אפטי וחסר שמחת חיים – יקבל WILD ROSE , ילד שמדבר כל הזמן על הסימפטומים של המחלה ומנסה רוב הזמן למשוך איליו תשומת לב – יקבל HEATHER וכו'.