בועז, בן ה11, היה בטיפולי מזה מספר שבועות.בעיות בבית הספר הביאו את הוריו ה"כמעט מיואשים" כדבריהם, לנסות טיפול בפרחי באך. פניות חוזרות ונשנות מהמורים ומהיועצת לגבי קשיי התנהגות והתנהלות בנוסף לשנים של קשיים וכשלים בלימודים, הביאו את המערכת הבית ספרית להמליץ להורים להפנות את בועז למסגרת של חינוך מיוחד. ההורים נאבקו ב"גזירה" ופנו בחיפושיהם לכל מיני כיוונים, שמעולם קודם לכן לא חשבו כאפשריים מבחינת תפיסת עולמם, ובהמלצת חברה משותפת הגיעו אלי.
השיחה הראשונה עם ההורים של היכרות, איסוף מידע ואבחנות, הסברת שיטת הריפוי ודרכי העבודה, יצרה נכונות מצידם להשקיע בטיפול (למרות שהם נותרו עם ספקות לגבי יעילותו…). במפגש השני- בהיכרות שלי עם בועז, נוצר בננו קליק מיידי והתאהבות הדדית. בועז היה ילד עם פנים מאירות, חייכן, פתוח, מלא שמחת חיים, נלהב ליצור קשר ושיתף פעולה עם שאלותיי והצעותיי. קשה היה לו לשבת זמן ממושך ואני הצעתי לו לקום ולהתהלך בקליניקה, לעבור לשבת איתי על השטיח, לשחק יחד מדי פעם ואז לחזור לשיחות, ואפילו לצאת מדי פעם לסיבוב משותף בחוץ. בכך קניתי את עולמו והמפגשים שלנו היו מלאי פעילות שהייתה בהן הנאה אך גם אפשרו לו להיות בתקשורת טובה איתי והביאו לשיחות כנות ומעמיקות.
כמטפלת עפ"י שיטת מרכז באך באנגליה- אני מחויבת ליידע את מטופלי על התמציות שברצוני לתת להם, להסביר להם את מהות התמצית ולקבל את הסכמתם. הדבר נעשה גם עם ילדים ובעיקר עם בני נוער. זהו חלק מהתהליך הרואה בטיפול שלנו " בית ספר למודעות" ולא רק מפגש ל"קבלת מרשם".ד"ר באך ראה אותנו כמרפאים המחנכים למודעות דרך האחריות האישית שהמטופל לוקח בידיעה ובהסכמה שלו לעבוד על מצב התנהגותי או רגש מסוים שאינו מאוזן אצלו. השיחה על כך עם המטופל – לקראת הכנת בקבוק התמציות – בכל מפגש – היא הדרך לעשות זאת.
הרושם הראשוני שלי מבועז הייתה של ילד לבבי ורגיש, פתוח לעולם ויוצר קשרים מיידיים עם כל מי שהוא נפגש, מוחצן, נלהב, סקרן, ( יחד עם חוסר מנוחה וסבלנות, תזזיתיות ייתר, IMPATIENCE, מתקשה להכיל את הגירויים שסביבו, מוצף מדי- מלא מדי, כאילו הכל נשפך ממנו, VERVAIN, רגישות ייתר – נפגע ונעלב בקלותי WALNUT, ועוד). למרות שהוא מקרין נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה, ויש לו חזות בעלת ביטחון עצמי- זה רק כביכול…כבר מהשיחות הראשונות עלו החששות שלו והספקות שלו לגבי יכולותיו ותחושת הערך העצמי הנמוך שלו בעקבות ה"חבילה" שהוא סוחב איתו של כישלונותיו . "אני לא יכול כמו האחרים", אני לא מוצלח כמו החבר שלי", "תמיד אני נכשל כי אני לא כמו כולם", "אפילו שאני אנסה אני אף פעם לא אצליח" ועוד ועוד
LARCH, כמובן, היה נדרש כאן – ובגדול!!! (כלומר, לאורך מספר בקבוקי טיפול – כאחד מהTYPE REMEDIES שלו, כי זהו גרעין הבעיה הרגשית של בועז).
כשהיגיע הרגע להציג בפניו את התמצית- כדי לקבל את הסכמתו, דיברתי על כך שברצוני לתת לו תמצית אשר תעזור לו מול כל המשפטים הנ"ל, מול השיח הפנימי הזה. תמצית שתעזור לו להרגיש שהוא יכול – למרות הקשיים, שהוא מסוגל – לעשות דברים בדרכו שלו, גם אם היא תהיה שונה מדרכם של אחרים ו… בועז קטע אותי ואמר לי: "כן כן, אני מבין, כמו שיש בסרטים של פופאי- המלח תרד שנותן לו כוח לגוף, ואז הוא מתחזק ויכול לעשות הכל ולנצח את כולם, ככה את רוצה לתת לי תמצית שתתן לי כוח ללב – כדי שהלב שלי יתחזק ,ואני אוכל להיות אמיץ ולהאמין בעצמי".
ומאז- LARCH היא אכן תמצית של "כוח ללב"- התמצית שמחזקת את האמונה העצמית. כך אני מציגה אותה בפני כל: קטנים כגדולים, ותודה לבועז שנגע בליבי, לימד אותי והאיר את עיני.