פסיכותרפיה הוליסטית פרחי באך קלפים טיפוליים-קלפי אימון
עבודה עם קלפים טיפוליים- בנושא ייעוד
דוגמא לעבודה קבוצתית: יום היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים, צוות עובדים בפנימיה של כפר נוער: מורים, יועצים, מדריכי נוער, משפחות אומנה, צוות אחזקה, ואנשי מטבח. סדנא של 5 שעות – המהווה גם יום גיבוש לצוות והיכרות עם כלי העבודה של הקלפים (לחלק מאנשי הצוות – שלא פגשו בהם לפני כן). באמצעות קלפי הטיפול והאימון, עשינו תהליך של עבודה בנושא ייעוד. חקירה של המשמעות הערכית של העבודה של הצוות במקום. כלומר, מעבר לפרנסה…מה המשמעות של העשייה שלהם? עשינו עבודה של הגדרה, מודעות, וחיזוק תחושת הייעוד. הקלפים הסמויים שנבחרו מערכות שונות, באמצעות השאלות שהועלו – והביאו לשיחה בכל שלב, אתגרו את האנשים לחפש משמעויות חדשות לעשייה שלהם. להבין מה נכון להם לעשות או לבטא, ומה לא נכון להם– ממה עליהם להימנע תוך כדי העבודה, והובילו להצעות ודיון בצעדים מעשיים כדי לממש את התובנות. אנשי הצוות יצאו מחוזקים בנקודות מבט אישיות חדשות לגבי הבחירה שלהם לעבוד במקום, הם קיבלו תובנות חדשות לגבי המשמעות של העשייה האישית שלהם וזה תרם להבנת הייעוד שלהם –להבנת העשייה הערכית שלהם. התהליך תרם לצוות – לקבוצה, לגיבוש ולשיתוף, כי הם העלו וחלקו נושאים שלא נדונו לפני כן במסגרת הזאת. הם התחזקו בתחושת הייעוד המשותפת שלהם סביב העבודה המאתגרת במקום. דוגמא לעבודה פרטנית: בחורה בת 23, כשרונית מאוד בנגינה והלחנה בגיטרה, מתלבטת האם להשקיע את עצמה מבחינה מקצועית בעניין: ללמוד פיתוח קול, שיעורי נגינה והלחנה, להופיע ועוד. לעומת, ללמוד לימודי חינוך לגיל הרך. להבדיל מקלפי טארות – שבהם "שואלים את הקלפים" מה נכון לה, ואם זה נכון – כן או לא… בקלפי טיפול ואימון, עושים את עבודת החקירה והמודעות איתה. הקלפים הם אמצעי לגרום לה לחקור ולהבין את עצמה ואת הדילמה שלה יותר לעומק. התשובות הם שלה – והמטפל רק מפעיל את התהליך: בוחר את הקלפים הרלוונטיים לנושא, שואל, מכוון, מוביל, מעלה עוד נקודות מבט ואופציות לחקירה, ואף מוביל לעיתים להתחייבות לצעדים מעשיים בעקבות תובנות. בתהליך הזה עבדנו על שאלות כמו: איזה עוצמות/יכולות יש לך בכל תחום? איזה חסימות/עכבות יש לך בכל תחום? מה צריך לבוא לידי ביטוי כדי שהדבר יתממש? ועוד דרך הקלפים הסמויים שעלו – עם תמונות ומילים, היא היגיעה לתובנות חדשות לגבי ההתלבטויות שלה, ראתה דברים בפרספקטיבה חדשה שעזרה לה למקד את הבחירה שלה ולפתור את ההתלבטות...
read moreטיפים לעבודה עם ילדים והורים
אין כללים מובנים ( במסגרת ההכשרה של מרכז באך) לעבודת המטפל בתמציות פרחי באך בבואו לעבוד עם ילדים. אין דומה ילד למשנהו, דינאמיקה משפחתית אחת לאחרת, ומידת המוכנות למעורבות של ההורים משתנה ממקרה למקרה. . דבר אחד ויחידי ברור:מטרת העבודה היא להגיע ולהכיר את נבכי נשמתו של הילד, לזהות את המקומות הלא מאוזנים הזקוקים לטיפול, ולהתאים את התמציות הנכונות. כדי לממש מטרות אלו – בעיני, " כל האמצעים כשרים"! על מטפל באך להיות יצירתי בגישה שלו עם כל ילד והוריו כדי ליצור את הקשר והמרחב הטיפולי האופטימלי שיביאו לפתיחות, שיתוף, ומעורבות פעילה בתהליך. גילאים שונים דורשים גישה שונה שמתבטאת בשימוש בשפה, שימוש בעזרי משחק ואינטנסיביות שונה של מפגשים. ואם צריך, לדוגמא: כמו עם ילד בן 7 שעבדתי – לעסוק במו"מ שכלל הסכמים של 1/4 שעה משחק משותף בכדורגל, כדי אח"כ לקבל 1/2 שעת שיחה ערנית ומעורבת….הרי גם זה כלול, מבחינתי, במסגרת התפקיד! כמו גם לשחק במשחקי חברה ויצירה, לעבוד עם קלפי השלכה או ציורים או אף הליכה משותפת בשכונה כדי להגיע להתקרבות ושיחה, שבאמצעותה אנו עושים את עבודת האבחון והתמיכה שלנו. אספתי כמה עצות וטיפים מהניסיון שלי, כדי שיהוו בסיס ותוספות לרעיונות היצירתיים שלכם: כדאי להיפגש עם ההורים בלבד לפני שפוגשים את הילד. (עם מתבגרים – אני נוהגת לערוך פגישה ראשונה משותפת). מטרת הפגישה היא איסוף מידע נרחב על הילד: על הבעיה, רקע רפואי, המשפחה והיסטורית חיים. במהלך פגישה זו יש לשתף וליידע את ההורים ברקע של שיטת הריפוי, איך עובדות תמציות פרחי באך, ולפרוס בפניהם צפי של תהליך הטיפול. רק אז – כשיש בידיהם מידע מלא – להגיע עימם ל"הסכם עבודה" – לאחר תיאום ציפיות וקביעת מסגרת המפגשים והתשלום. מפאת אורכה ומורכבותה של פגישה שכזו –לדעתי, אין לעשות אותה עם הילד, אלא לזמן אותו למפגש הבא – שאז כל מעינו של המטפל נתון להיכרות ויצירת הקשר עם הילד. יש לאפשר לילד (בכל הגילאים) לבחור האם רצונו לקיים את המפגשים בנוכחות ההורים. אני נוהגת מדי פעם להציע ולהמליץ לילד על האפשרות של מפגש ללא נוכחות ההורים בחדר, אך אני מכבדת את הקצב האישי של כל ילד, ומצאתי שהמקום המאפשר הזה, הוא חלק מיצירת קשר של אמון שמהר מאוד מביא את הילדים לרצות להיפגש עימי ביחידות. רצוי להכיר את שני ההורים כדי לקבל תמונת מצב רחבה יותר על הרקע של הילד ועל הדינאמיקה המשפחתית. אני נוהגת להמליץ שכל הורה יהיה נוכח במפגש עם הילד לפחות פעם אחת. כך, אני יכולה להתרשם מהתקשורת ביניהם, וגם ליצור קשר עם ההורים – שמאוד תורם למוטיבציה שלהם, למעורבות ולהבנה שלהם את תהליך הטיפול. מסגרת העבודה עם ילדים היא אינטנסיבית יותר, לדעתי, מאשר עם מבוגרים, ודורשת מפגשים לעיתים קרובות יותר, כדי ליצור מסגרת תומכת יציבה וקרובה (דבר שאי אפשר לעשות עם ילד במפגשים של אחת ל – 3 שבועות!). יש להיפגש, לדעתי, אחת לשבוע שבועיים עם הילד, להיות זמינה לו בטלפון או באי מייל, ולהיות "דמות משמעותית נוכחת" בתקופת הטיפול. במסגרת תהליכי התמיכה בילד, כדאי לעודד אותו להביא אל המפגשים חומרים מעניינים מעולם התוכן שלו. כגון: להביא מזכרות מעניינות מטיולים או מאוספים שלו – כדי שידבר על תחביביו, משחק או ספר שבמיוחד אהוב עליו – כדי לקרב אותו אל הצדדים החזקים שבו ואל מושאי ההערצה שלו, עבודת יצירה שהוא גאה בה – כדי שיוכל לבטא את יכולותיו ועוד. לעיתים, אני אף נוהגת ליצור, בהסכמת הילד, משימות לבית שיגרמו לילד השקעת עבודה וזמן מכוונת בנושאים שמעניינים אותו ( וחלק מהתהליך הוא לגלות יחד איתו תחומי עניין חדשים במהלך מפגשי הטיפול). דברים אלו – תורמים לאיזון היכולות...
read moreתפקיד המטפל בפרחי באך
לעיתים קרובות, אנו נשאלים לגבי תפקידו של המטפל בפרחי באך. מחד, אם השיטה היא כה פשוטה, ומטרתו של דר באך הייתה שכל אחד יוכל להשתמש בה, אז למה משמש המטפל? ומאידך, אם התמציות עובדות על היבטים רגשיים ונפשיים ,אז האם אין המטפל חייב להיות פסיכולוג? כשנדרש לכך דר' באך, הוא ענה: "רק אלו שהקדישו את מרבית חייהם לדעת את האנושות, ללמוד את בני האדם, ואשר בלבם בוערת התשוקה לעזור – יצליחו לבצע את המשימה הנעלה והקדושה הזאת עבור האנושות: להאיר את עיניו של הסובל, ולהביא אותו להארה לגבי סיבות היותו (BEING ). להיות השראה של תקוה, נחמה ואמונה שתאפשר לו לנצח את מחלתו. " מתוך הספר: HEAL THYSELF לדעתי, תפקידו של המטפל בפרחי באך הוא להיות הבלש בתעלומת החיים של המטופל. לחקור ולשאול, להציב בפני המטופל מראה ולהרחיב את טווח הראיה. להביא זווית התבוננות חדשה ולחדד את התובנה, לקלף ולגלות שכבות נוספות .לחפש ולהאיר את הפינות האפלות כדי לזהותן ולהתאים את התמציות הנכונות. יחד עם המטופל, ובעזרת המודעות החדשה שהתמציות מביאות, להסתכל במצוקות בגובה עיניים .עליו לסייע ולהדריך את המטופל במלאכת פרוק הפאזל של חייו לכדי חלקים קטנים המאפשרים הבנה וזיהוי. הסגולות האנרגטיות של התמציות ועבודת המודעות הם הדבק לחיבור מחדש של חלקי חייו לכדי תמונה חדשה, והמטפל הוא המלווה ומורה הדרך בתהליך זה. לא, איננו חייבים להיות פסיכולוגים לשם כך. עלינו להיות אנשים "הלומדים את טבע האדם" – כדברי דר' באך. הבנה אנושית ואמפטיה הם הכלים העיקריים של המטפל בפרחי באך, לצד ידע מקצועי וניסיון. סקרנות והתלהבות לגבי הנפלאות שבטבע האנושי הם המניע של עבודתנו. גם לאחר שנים של טיפול והוראה בתחום, אני עדיין שמחה לגלות התרגשות והתלהבות לקראת כל מטופל חדש שנקרה בדרכי. אני מרגישה שזו זכות להיות מוזמנת לקחת חלק במסע חייו, וכל מסע שכזה הוא הרפתקה עבורי והזדמנות גדולה ללמוד עוד ועוד על החיים. אני מאחלת לכולנו, שלא נאבד לעד, את תחושת ההתפעמות בכל מפגש עם מטופל. שנזכור שלפנינו ניצבת חידה אנושית מופלאה, שיש לנו את הזכות להיות חלק בפענוחה. לבסוף, שנזכור, להיות אלו שנותנים את היד לאדם הבא אלינו כדי לחצות את הגשר על פני המים הסוערים, אך איננו ההולכים בנתיב… במקומו. עדנה דביר ABFRP ,BFRP מטפלת מוסמכת מטעם מרכז באך באנגליה מוסמכת לטיפול בחיות בפרחי...
read moreהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות
ADHD – ATTENTION DEFECIT HEPERACTIVITY DISORDER בשנים האחרונות ישנו ידע רב המצטבר בנושא המוביל להכרה וזיהוי מוקדם שלADHD אצל ילדים רבים. בעקבות כך, גדל מספר הילדים המגיעים אלינו, בחיפוש אחרי פתרונות של ריפוי "אחר"- משלים או לעיתים אף חילופי,למה שיש לרפואה הקונבנציונלית להציע. הבנת מהות ההפרעה, והשפעתה על תחומי חיים כה רבים, תוביל אותנו לטיפול טוב, יעיל, וקרוב יותר לליבם של הילדים באמצעות תמציות פרחי באך. ADHD הוא מונח המתייחס לילדים מתבגרים ומבוגרים הסובלים מקשיים כרוניים בקשב, ריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות. ההגדרה המקצועית של ברקלי משנת 1990, עליה יש קונצנזוס נרחב אומרת: "ADHD מורכב מחסרים התפתחותיים בויסות ובתחזוקה של התנהגות על פי חוקים. חסרים אלו גורמים לבעיות של: עצירה,יזום, משיכת תגובות למטלות וגירויים, לעקיבה אחר חוקים והוראות, במיוחד בסיטואציות בהן התוצאות ההתנהגותיות הן רחוקות, חלשות או לא קיימות. החסרים נצפים בילדות המוקדמת והם כנראה בעלי אופי כרוני, למרות שהם משתפרים עם ההתבגרות הנוירולוגית". הסובלים מהפרעה זו נמצאים בכל מסגרות החינוך, החל מגני הילדים וכלה בכל בתי הספר של החינוך הרגיל והחינוך המיוחד.ADHD היא הפרעה מורכבת, שתוצאותיה משפיעות על כל תחומי החיים, ומקשה מאוד על הילד לנצל את הפוטנציאל שלו. ADHD אינו מורכב רק מ-3 מאפיינים ראשוניים נפרדים ונבדלים, אלא לב הבעיה היא הקושי בהשהיית תגובה שגורם לבעיות שליטה באימפולסים, בעיות של תנועתיות יתר, דיבור יתר, חוסר מנוחה וקשיים בהחזקת קשב (כל אותם מונחים הכלולים במונח היפראקטיביות). הפרעת ADHD מורכבת מגרעין אורגני שסביבו מתפתחות עם השנים שכבות של תגובות פסיכולוגיות וחברתיות היוצרות, בסופו של דבר, את המבנה השלם של ההפרעה. מחקרים מצאו כי הילדים המוגדרים כסובלים מADHD נוטים לסבול גם מקשת רחבה של קשיים אחרים: בעיות נוירולוגיות ובריאותיות, קשיים קוגניטיביים,קשיי למידה, קשיים בתפקוד חברתי וקשיים רגשיים. – לילדי ADHD יש יותר בעיות בריאותיות ומחלות כרוניות כגון: דלקות בסימפונות, אלרגיות ואסטמות. – לילדי ADHD קורים יותר תאונות מכיון שהם בעלי רמת פעילות גבוהה, אימפולסיביים ואגרסיביים – תכונות המגדילות את סיכוייהם לתאונות. – קשיים בהרדמות בלילה והתעוררות תכופה נצפו בשכיחות גבוהה יותר אצל ילדי ADHD. – הביצוע האקדמי וההישגיות היא שטח שבו לילדים אלה קושי גדול. כמעט כל הילדים שסובלים מADHD מראים ביצועים חלשים בבית הספר. הם משיגים פחות מרמת היכולת שלהם שנקבעה במבחני ה I.Q.- . – מרבית ילדי ADHD מראים בעיה בשפת ההתבטאות ושפת הקליטה, נוטים יותר לדבר ופחות יעילים בארגון הדיבור. – ילדי ADHD מראים יותר סימפטומים של חרדה, דיכאון, והערכה עצמית נמוכה, נילווה לעיתים קרובות בבעיות סומטיות כגון: כאבי בטן, כאבי ראש, וכאבים בלתי מוסברים. – נמצאה נטייה להתנהגות א-סוציאלית, בהשוואה לילדים אחרים (בעיות של עקשנות, התרסה, סרבנות, התקפי זעם ודיבור תוקפני). – קשיים בתפקוד חברתי: קושי לעכב התנהגות או להתאימה לדרישות הסביבה,גילויי תוקפנות,קשיים בתפיסה והבנה חברתית, נטייה לראות בפעולות האחרים כוונות זדון כלפיהם ולכן מגיבים בצורה אגרסיבית לכל פרובוקציה מינימלית, נטייה להאשמות וקונפליקטים ביחסי גומלין. – ילדי ADHD סובלים מליקויי למידה – המוגדרים כהבדל משמעותי בין היכולת המנטלית ויכולת האינטליגנציה מצד אחד, וההישג האקדמי כגון: בקריאה וכתיבה, לימוד שפה ומתמטיקה. – ילדי ADHD סופגים זרם מתמיד של כישלונות, תסכולים ואכזבות , וכתוצאה מכך האני שלהם פגוע מאוד, והדימוי העצמי שלהם נשחק בהדרגה. מרבית הילדים המוגדרים כלקויי קשב ריכוז והיפראקטיביות מטופלים בתרופות. הטיפול התרופתי מטפל בסימפטומים, אך לא בגורמים למחלה. תרופות לטיפול בADHD מחייבות זמן ממושך,שכן השפעתן היא דיכוי זמני של הסימפטומים ולא ריפוי. הנפוצות ביותר הן: ריתלין, דקסדרין וסיילרט. השפעת התרופות ניכרת כ-30דקות לאחר הלקיחה ומגיעה לשיאה כעבור שעתיים ונעלמת כעבור 4-6 שעות. התאמת התרופות ומינונם נעשית,כמובן, רק על ידי רופא נוירולוג. ניתן לטפל בהפרעות קשב וריכוז באמצעות תמציות פרחי באך – הנותנות מענה למגוון של היבטים רגשיים והתנהגותיים, וגם להקל על התמודדות ההורים עם התופעה. יש להיועץ במטפל מוסמך אשר ירכיב טיפול ייחודי – הכולל שילוב של מספר תמציות לכל ילד והורה וילווה אותם במהלך שלבי הריפוי. דוגמאות של תמציות לילד:...
read more