מהמפגש הראשוני שלי עם פרחי באך – כתלמידה, לפני כ- 10 שנים, זכורה לי חווית ההתרגשות למצוא, כל פעם מחדש, בכל תמצית ותמצית משהו משל עצמי. בכל פעם שתמצית נוספת הוסברה בשיעור – ישבתי בתחושה של : "זהו, זה אני….את זה אני הרגשתי…כזאת אני הייתי פעם….זה בדיוק מה שמתאים לי…את זה אני צריכה לקחת, וכ'ו וכו'". ככל שהתווספו עוד תמציות לחומר הנלמד בקורס, גברה הפליאה שלי על היכולת הנפלאה של כל אחת מהתמציות "לתפוס" משהו כל כך אמיתי ממני….לחשוף בי – בצורה כל כך מדויקת וייחודית, היבטים פנימיים של עולם הרגשות וההתנהגויות שלי, ולעיתים אף להבהיר לי מקומות שלא רציתי להיות מודעת לקיומם בתוכי. למרות הרקע וההשכלה הקודמת שלי בתחום הפסיכולוגיה, הוקסמתי ונשביתי בדרך הייחודית והבהירה שבה "תפס" דר באך את המנעד האנושי של הרגשות וההתנהגויות, ובמענה שהוא גילה במצבי הדיסהרמוניה בצורת פוטנציאל הריפוי הגלום באנרגיה מהפרחים. מאז אני הולכת רק בדרך זו ואף זוכה ללמד ולהעביר אותה לאחרים.
את אותה הרגשה של "זה בדיוק אני" – אני מנסה להפוך למהות הדרך שלי של הוראת התמציות. לדעתי, ככל שהתלמיד קרוב יותר להרגיש ולהבין את האיכויות של מצבי הרגש וההתנהגות המאפיינים כל תמצית – מתוך עולם החוויות שלו ותפיסת עולמו, מתוך סיפור החיים הייחודי שלו, כך גם גדלה יכולת ההזדהות וההפנמה שלו את הריפוי שיש לאותה תמצית להציע, וגם היכולות שלו – אחר כך – כמטפל (ואולי גם כמורה לעתיד), להשתמש נכון יותר בתמצית ולהסביר אותה גם לאחרים. והרי להזכירנו: על פי משתנו של ד"ר באך,
כל מטפל אמור להיות גם "מחנך" אל הריפוי בפרחי באך, כל מטפל אמור בתהליך הטיפול ללמד את המטופל על עצמו, לעזור לו להיות מודע למקום הרגשי שלו – ולהציע לו את התמצית המתאימה תוך כדי שהוא מסביר: א. את הנחיצות בה ב. את פעולתה.
בהוראת התמציות אני משלבת מפגשים חווייתיים עם הרגשות וההתנהגויות שמאפיינים כל תמצית. זה נעשה באמצעות הפעלות משחקיות, סימולציות של משחקי תפקידים, מדיטציות של דמיון מודרך, עבודה עם קלפי טיפול והשלכה, שיחות של העלאת זיכרונות, ועוד. לדוגמא:
- בהוראת התמצית WATER VIOLET שמהותה היא התרחקות וסגירות מאחורי חומת התבדלות, אני מפגישה את תלמידי עם "משחק תיאטרון" שנקרא "החומה" – שבו קבוצת אנשים המייצגת את החומה, נעמדת בשורה צפופה, בזרועות מחוברים מאחור, בעוד שכל תלמיד בתורו, מנסה לחדור, לנגח לעבור,"לפרוץ" את החומה בכל כוחותיו. המטרה היא להפגיש את כל המשתתפים עם חווית החומה – עם הכוח הפיזי והנפשי הנדרש כדי לייצר הסתגרות והתנגדות, כדי לפרוץ מחסומים, ועם התסכול מול אנשים שהם "חומות בצורות" ואי אפשר לחדור אליהם בקלות. המשחק מוביל לשיחה על מהויות אלו, ופותח מעבר נגיש וברור לאיכויות של התמצית ואל
הריפוי שהיא מציעה.
- בהוראת התמצית AGRIMONY שמהותה היא הסתרת רגשות מאחורי מסכה, אני מפגישה את תלמידי עם עבודה עם קלפי טיפול המורכבים ממגוון רב של פרצופים, כשהשאלות שנשאלות הם: כיצד האחרים מכירים אותי?, משהו בי שלא מכירים ? וכיצד אני רוצה שיכירו אותי? התלמידים צריכים להתאים דמויות לשאלות, ולהסביר את בחירתם. התהליך מוביל לדיון אישי על מהות ההסתרה בחיים של כל אחד מהמשתתפים…ושוב, מכאן הדרך סלולה אל הוראת מהות התמצית.
- בהוראת תמציות הפחד (ROCK ROSE, ASPEN, MIMULUS ) אני מזמינה להביא דוגמאות אישיות של הסוגים השונים של הפחדים שנחוו בפרקי חיים שונים, לספר ולשתף במספר רב של דוגמאות אישיות. דרך רישום ומיון סוגי הפחדים השונים והמגוונים ניתן לראות את האיכויות השונות של מרכיבי הפחדים (דברים ידועים או לא, מרכיב הזמן והמידיות, העוצמות השונות, ההשפעות של זה וכו') וזה מוביל להבנה טובה יותר של ההבחנה בין סוגי תמציות הפחד והשימוש הנכון בהם.
ב4- השנים האחרונות זכיתי ללמד קורסים לריפוי בפרחי באך לקבוצות של נפגעי טרור אשר חווים מגוון רב של מצבי חיים משבריים: פציעות ואבדנים . תלמידים אלה, אשר גם לומדים וגם עוברים, תוך כדי הקורס, טיפול באמצעות התמציות, הפגישו אותי עם המהויות של התמציות "מתוך החיים". רוב התמציות נלמדו מתוך הדוגמאות האישיות שהובאו בכאב, באומץ ובפתיחות רבה, ואני למדתי…למדתי מהם על טווח נרחב של רגשות והתנהגויות בתהליכי התמודדות, ולהרחיב את הבנתי, אף מעבר למה שד'ר באך הגדיר, את המנעד של פוטנציאל הריפוי והתועלת העצומה שיש לשימוש בתמציות באך. זה הדבר שהוא בעיני הקסם המתמשך של היותי מורה לפרחי באך: אני באה ללמד ויוצאת למדה, ועל כך תודתי.